סכסוכי שכנים בבית המשותף אינם נעימים ומעת לעת עלולים להוביל לפגיעה בשם הטוב, ולא אחת אף לפגיעה קשה.
למרות שאופי הסכסוך לרוב הוא "מקומי", במקרים בהם פורסמה לשון הרע בתפוצה רחבה לדוגמא: הודעות דוא"ל, ווטסאפ ועוד, ייתכן שהפיצוי בגין הפגיעה בשם הטוב יהיה משמעותי.
כך לדוגמא:בפסק דין ת"א 54456-03-18 ליפשיץ ואח' נ' מנור ואח' חייב בית המשפט את המפרסם בכ- 120,000 ₪
בין השכנים בבית המשותף התגלעה סכסוך בעניין שימוש בחניית הנכה שבבניין והוצאות כספיות מקופת וועד הבית.
הסכסוך גלש לקבוצת הווצאפ של דיירי הבניין והנתבע כתב על התובע " יצאת מלוכלך, שקרן, גנב ונוכל" ועוד. וזאת בכעשר הודעות נפרדות.
הנתבע טען כי מדובר בגידופים קלים ובסכסוכי שכנים יש להקל, כמו כן, הנתבע טען כי יש לו הגנת "אמת הפרסום".
בית משפט לא קיבל את טענות הנתבע ופסק כי: "ביתו של אדם הוא מבצרו, ודווקא במבצרך אתה פגיע יותר לגידופים ועלבונות שמוטחים בך על ידי מי משכניך בתפוצת כל שכניך. אדם עולה ויורד במדרגות או במעלית ונתקל מדי יום, ואולי אף מספר פעמים ביום, בשכניו, כאשר עליו לשאת את המחשבה שהם קראו את דברי הבלע. מכאן שאם באופן כללי, יש לשקול לעיתים להקל בעניין גידופים וקללות, בסכסוך שכנים, יש דווקא להחמיר." כמו כן, הנתבע לא הצליח להוכיח את הגנת אמת הפרסום.
מכאן ש"סכסוך שכנים" אינו חסין מפני לשון הרע, או סיבה להקלה דווקא. לעיתים, כפי העובדות כאן, הוא מעצים הפגיעה בנפגע ולא להפך."
למסקנא: גם בסכסוכי שכנים יש להיזהר ולא לפרסם דברים מכפישים על אף חילוקי הדעות והאמוציות בבית המשותף.
על אף כל זאת, יש לבחון את שלל ההגנות בחוק בכל מקרה לגופו. כך, אם נתבעת בלשון הרע בגין סכסוך שכנים, לא מן הנמנע שיש הגנות ולכל הפחות הקלות בחוק אשר יסייעו למזער נזקים ולצלוח את ההליך המשפטי.
משרד עורכי דין יעקב ויצמן מצדה 7 מגדל בסר 4 בני ברק טל: 054-5358825