תביעת השתקה SLAPP קוים לדמותה

בשנים האחרונות עלה לדיון בשיח הציבורי ובבתי המשפט נושא תביעות ההשתקה. לדוגמא, כשאדם נתבע (בעיקר בתביעות דיבה, אך לא רק) על ביקורת שלילית שפרסם על חברה, עסק, אישיות פוליטית או מנהלית וכו'. עולות השאלות:

מהי ההגדרה לתביעת השתקה?
מה המקור החוקי לעיסוק בתביעות השתקה?
האם ניתן לדחות תביעה רק מחמת היותה תביעת השתקה?
האם ניתן לסלק על הסף תובענה בטענה שמדובר בתביעת השתקה?
אמנם אין עדיין חקיקה מפורשת שמסדירה את העיסוק בתביעות השתקה בחוק, ולכן אין אחידות בפסיקה ביחס לחלק מן השאלות החשובות הללו. לכן, חשוב להבין שמדובר בנושא דינאמי ומתפתח.
בפסק הדין ת"א56211-03-16 בנימין נתניהו נ' יגאל סרנה. בית המשפט התווה מבחנים כדלהלן: 

• פערי הכוחות- פערי כוחות בין התובע לנתבע הכוללים משאבים כלכליים, גופים גדולים או פוליטיים למול אדם פרטי.
• סכום התביעה מופרך – כאשר סכום התביעה גבוהה ואין לו כל אחיזה במציאות.
• טענות סרק עובדתיות ומשפטיות בעלות יסוד רעוע שסיכויין להתקבל נמוכים, כאשר סוד כוחם המשתיק הוא עצם הגשתה, הכופה על הנתבע להתגונן על כל הכרוך בכך- ככל שיש בכתב התביעה טענות סרק וטענות אוירה בעלות יסוד חלש ובכך יוצר הוצאות מרובות לנתבע בכדי להתגונן.

בפסק דין ת"א 30803-05-17 בית המשפט נותן מבחנים נוספים בהבחנה האם מדובר בתביעת: "הביטוי "תביעת השתקה" (כתרגום עברי לכינוי SLAPP - Strategic Lawsuit Against Public Participation) מתייחס למצב בו מוגשת תביעה אזרחית נגד פרט או נגד קבוצה, על רקע פעילות ציבורית שהם מנהלים, בידי גוף חזק יותר שהפעילות שהם מנהלים מנוגדת לאינטרסים שלו, וכאשר מטרתו להפעיל לחץ על הנתבעים ובכך להביא להשתקת הפעילות.

לחץ זה מופנה במישרין כלפי הנתבע אך פוזל לעבר פעילים פוטנציאלים אחרים, מציב גם אותם מיידית כנתבעים פוטנציאליים עתידיים, ויוצר "אפקט מצנן" שירתיע את הנתבע ואותם מהשתתפות בפעילות ציבורית. לתביעה שכזו עלולה להיות השלכה מיידית על כל אלו שיש להם עניין במקרה הפרטי נשוא התביעה, אך גם השלכה רחבה יותר, נוכח מה שנראה כניסיון לפגיעה בטוהר ההליך השיפוטי. לשימוש לרעה בזכות הגישה לערכאות. נוכח חשש זה אף נקבע כי חשוב שבית המשפט ייתן את דעתו, בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו, לשאלה האם תביעת לשון הרע שבפניו היא תביעה שמטרתה היא אך הגנה על השם הטוב או גם אמצעי להרתעה ולהפחדה מצדו של מי שיש לו נגישות עדיפה למשאבי משפט." ולאור זאת להלן מספר מבחנים נוספים: 

• תביעה על רקע פעילות ציבורית- כאשר התביעה נסובה על פעילות ציבורית או על נושא שיש בו עניין לציבור ועל כן יש בו אפקט מצנן שירתיע מפעילות ציבורית.
• הגשת תביעה בקשר עם עניין ציבורי, החורג מעניינם הפרטי של הצדדים. כאשר עיקר התביעה אינה עניין אישי בין הצדדים.
• חסימת ביקורת- כאשר מטרת התביעה הינה לחסום ולהרתיע ביקורת.
• ברירת הנתבע- כאשר התובע בוחר הנתבע מסוים ובכלל המטרה שלו להרתיע אנשים אחרים מהנתבע.

 אמנם העיסוק בתביעות ההשתקה בתחילת הדרך, אך אין ספק שהדרך כבר החלה ומדובר בנושא ראוי ביותר לדיון.

 לסיכום, על אף שאין חקיקה בנושא תביעות השתקה, ככל שניתן יהיה להוכיח יותר מהמבחנים האמורים לעיל, יש סיכוי גדול יותר שבית המשפט יקבל את הטענה שמדובר בתביעת השתקה ויסלק את התביעה על הסף.

ככל שאתם חושבים שהוגשה כנגדכם תביעת השתקה, פנו למשרדינו עוד היום לקבלת ייעוץ ראשוני . 

• משרד עורכי דין יעקב ויצמן- 054-5358825 
• מומחה לתביעות השתקה דיבה ולשון הרע