הטלת עיקול על חשבון הבנק = הוצאת דיבה/לשון הרע?

• הטלת עיקול היא פעולה המבוצעת על ידי הרשויות אשר מחרימות רכושו של אדם כגון חשבון בנק כדי שיחזיר חוב (כספי לרוב, אך לא רק) שהוא חייב וזאת במטרה לזרז את החייב לשלם את חובו.
• ברוב המקרים, צו העיקול יינתן על ידי בית המשפט וההוצאה לפועל היא שתאכוף אותו בפועל. אך לעיתים, רשויות אחרות כמו ביטוח לאומי או רשויות מקומיות, מוציאות אף הן צווי עיקול בצורה ישירה ללא צו קודם של בית משפט.
• בית המשפט קבע כי טרם הטלת עיקול, על הרשות לשלוח התראה בכתב לחייב וזאת בהתאם לסעיף 4 לפקודת המיסים (גבייה). עוד נקבע שמדובר בדרישה מהותית שמטרתה ליידע את החייב על קיומו של החוב ולהבהיר לו אילו צעדים יבוצעו כלפיו אם לא יפרע את החוב. הדבר מאפשר לחייב לטעון טענות כנגד החוב כדוגמת שהחוב הוא בכלל טעות.

 מתי צו עיקול מהווה לשון הרע? 

• כדי שצו עיקול יהווה לשון הרע, נדרש שבהתאם לסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, יש להוכיח כי עסקינן בדבר אשר פרסומו היה יכול לפגוע, בין אם על ידי השפלתו ובין אם על ידי ביזויו ופגיעה בעסקיו.
• 
  כמו כן, בהתאם לסעיף 2 לחוק איסור לשון הרע, הפרסום יכול להיות בעל פה, בכתב, באמנות וכדומה, צו עיקול הוא מסמך בכתב אשר נחשף לכל הפחות לפקידי הבנק ולכן עונה לדרישת הפרסום ביחס לתנאי שבסעיף 1 לחוק (עלול להשפיל ולבזות...), בתי המשפט קבעו במספר רב של פסקי דין כי עיקול יהווה לשון הרע.
• עיקול שגוי על חשבונות בנק: קבע בית משפט, כי כאשר מוטל עיקול שגוי על חשבונות בנק, האדם מושפל ומבוזה עד כדי כך שהעיקול מקים עילה לתביעת לשון הרע.
• צו עיקול שגוי שהוציא המוסד לביטוח לאומי: בית המשפט קבע כי צווי עיקול שגויים כאלו, גורמים נזק תדמיתי לאדם שנתפס כמי שאינו עומד בחובותיו, משפילים אותו ופוגעים בו.
• צו עיקול מוטעה שהוציאה עירייה: ביחס לצו עיקול שהטילה העירייה בגין דוחות חנייה, בית המשפט קבע שהודעת עיקול המופנית לצד שלישי פוגעת בשמו הטוב של אדם, עושה אותו ללעג כמי שאינו עומד בחובותיו, והוא מהווה פרסום לשון הרע.
• צו עיקול ששלח המרכז לגביית קנסות לבנקים: המרכז לגביית קנסות שלח הודעת אימייל לשני בנקים לפיה יוצא צו עיקול כנגד האדם. בית המשפט קבע כי אימייל זה מהווה לשון הרע כיוון שהאדם נשוא צו העיקול כבר פרע את חובו והמרכז פעל בחוסר תום לב בכך שלא ביצע את הבדיקות המתאימות.
• כמו כן, יש להדגיש כי אין חשיבות לכוונת מי שהטיל את העיקול או לאופן שבו הבינו את הדברים צדדים נוספים מלבד האדם נגדו הוצא צו העיקול. עוד קבע בית המשפט שאין כל צורך שהחוב יהיה גדול ובגין מעשה אחד (למשל דו"ח חנייה אחד) כדי שאפשר יהיה לקבוע שהוא מהווה פרסום לשון הרע.
• לדוגמא: בע"א (מחוזי י-ם) 45661-12-10 עו"ד רזיאל גסלר נ' עירית ירושלים בית המשפט המחוזי פסק כי "לדעתי, בעצם הצגתו של המערער, כמי שמתחמק, לכאורה, מלשלם את חובותיו, יש כדי להשפילו ולפגוע בשמו הטוב, בעיניו של בנקאי סביר, ללא כל קשר לגובה העיקול."
• כמו כן, קבע שם בית המשפט כי לא עומדת לרשות טענת הגנה של סעיף 13 (9) לחוק איסור לשון הרע בהקשר זה יפים דבריו של א' שנהר בספרו דיני לשון הרע (תשנ"ז-1997 "ההגנה לא תחול על כל פרסום הבא בעקבות הוראה או היתר של רשות מוסמכת, שכן המפרסם צריך להצביע על כך שאותה רשות היתה מוסמכת 'כדין' להורות או להתיר את עשיית הפרסום שבגינו ננקט ההליך" שם בעמוד 204
• כמו כן, פסק בית שלא עומדת לרשות טענות הגנה של סעיף 15 לחוק על תתי סעיפיו (תום לב) וזאת בהתאם לסעיף 16 (ב) לפיו "חזקה על הנאשם או הנתבע שעשה את הפרסום שלא בתום לב אם נתקיים בפרסום אחת מאלה: ... (2) הדבר שפורסם לא היה אמת והוא לא נקט לפני הפרסום אמצעים סבירים להיווכח אם אמת הוא אם לא.[1]. 

  עוד קבע שם בית המשפט כי במידה והרשות שלחה מכתב לחייב והמכתב "לא נדרש" לא תקום חזקת המסירה לטובת הרשות.

 חשוב לציין, לא כל עיקול מהווה לשון הרע. 

• במידה והעיקול הוטל כדין, נשלחה לחייב התראה והוא לא פרע את חובו או התנגד לחוב בצורה אחרת, גם אם עצם הטלת העיקול פגעה בשמו של החייב, במקרה כזה, לא תעמוד לחייב עילת תביעת לשון הרע ובמידה ויחליט החייב לתבוע, יעמדו לשולח הודעת העיקול, מספר הגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע כגון סעיף 13(9) ועוד.
• עם זאת, רף ההוכחה שיידרש ממטיל העיקול יהיה גבוה ביותר, במיוחד אם מדובר ברשות מנהלית וזאת בשל העובדה שעמדו לרשותה המשאבים הנדרשים לעריכת בדיקה מקיפה.
• הרשות היא זו שתצטרך להוכיח כי לא התרשלה בביצוע תפקידה, שפעלה במידת הזהירות הדרושה ובהפעלת שיקול דעת סביר.
• בבג"ץ 4445/02 ורדה מור נ' ראש-עיריית הרצליה, הגב' יעל גרמן כתב בית המשפט "בטרם אבוא לחתום את פסק-הדין, הערה אחרונה שאולי היה יפה לה שתהיה ראשונה. רשות מנהלית – ורשות מקומית בכלל זה – היא נאמן הציבור, ועליה לפעול בהגינות וביעילות. ככזאת, ולא רק ככזאת, חייבת היא לנהוג כלפי הציבור ביושר, בהגינות ובתום-לב"
• לסיכום, הטלת עיקול שלא כדין על כספיו של כל אדם יכולה להיעשות הן כצעד אסטרטגי והן בטעות בתום לב. כך או אחרת מדובר פעולה דרסטית ופוגענית, שיש לה השלכות רציניות וחמורות אשר כמובן משתנות ממקרה למקרה. אם הוטל נגדכם צו עיקול ובעיניכם הצו מוטעה/ לא מוצדק, יש לבחון האם אכן הצו הוטל שלא לצורך? האם ניתן לבטלו? ובמידה שהצו כבר הוצא, האם הוא מקים עילה לתביעת לשון הרע ולקבלת פיצוי הולם?
• משרד עורכי דין יעקב ויצמן
  מצדה 7 מגדל בסר 4 בני ברק
  טל: 054-5358825 
• מתמחה בתביעות לשון הרע והגנת הפרטיות